כמה זמן זה באמת לוקח

מה קורה בשלב הזה: בעלי הדירות מבינים שיש פוטנציאל, נבחרת נציגות, ולעיתים נכנס מארגן. עדיין לא נחתם דבר מול יזם.

מה מעכב: היעדר נציגות מוסמכת, ויכוחים בין דיירים, ודירות שהרישום בהן לא הוסדר. שלושת אלה חוזרים כמעט בכל בניין.

מה קורה בשלב הזה: פונים יזמים, מוגשות הצעות, מתנהל מו״מ ונחתם הסכם. במקביל נאספות חתימות עד לרוב הנדרש למסלול.

מה מעכב: הרוב הנדרש. כל עוד הוא לא הושג, יזם לרוב לא משקיע בתכנון מלא, וזה מאריך את השלב הבא.

מה קורה בשלב הזה: היזם שוכר אדריכל ויועצים, מכין תוכנית ונספח בינוי, ומגיש לוועדה המקומית.

מה מעכב: דרישות מקדימות של הוועדה, יועצים שמתעכבים, ושינויים שמתבקשים אחרי ההגשה הראשונה.

מה קורה בשלב הזה: התוכנית נדונה, מופקדת להתנגדויות, נדונה שוב, ולבסוף מאושרת ומתפרסמת למתן תוקף.

מה מעכב: התנגדויות של שכנים ושל גורמים ציבוריים, ותורים בוועדה. זה השלב עם השונות הגדולה ביותר בין רשות לרשות.

מה קורה בשלב הזה: מוגשת בקשה להיתר, משלמים היטלים ואגרות, וממלאים את התנאים שנקבעו.

מה מעכב: זה השלב שהכי מפתיע דיירים. תוכנית מאושרת אינה היתר בנייה, והמעבר ביניהם תלוי כמעט כולו ברשות המקומית.

מה קורה בשלב הזה: הדיירים מפונים, מתחילים דמי השכירות, והבניין נהרס.

מה מעכב: בעלי דירות שטרם חתמו, הליכים מול המפקח על הבתים המשותפים, ואי סדר בארגון המעבר.

מה קורה בשלב הזה: הבניין החדש נבנה, מתקבל טופס 4, והדירות נמסרות לדיירים.

מה מעכב: עיכובים בביצוע, זמינות כוח אדם, וליקויים שמתגלים במסירה ודורשים תיקון.

אם מחברים את הטווחים, פרויקט התחדשות נע בין כשש שנים לכארבע עשרה שנים, מרגע ההתארגנות ועד המסירה. הפער הזה הוא לא חריגה, הוא המצב הרגיל.

המשתנה שמזיז את הלוח הכי הרבה הוא הרשות המקומית. במדד הרשויות אפשר לראות כמה זמן לוקח בפועל לעבור מתוכנית מאושרת להיתר, לפי רשות.

למדד הרשויות