מי צריך להוכיח שהעסקה כדאית — הרוב שתובע, לא בעל הדירה שמסרב

מספר הליך

ע"א 3511/13

בית המשפט

בית המשפט העליון

ערכאה

בית המשפט העליון

מותב

י' דנציגר, נ' הנדל, נ' סולברג

ניתן ביום

24 ביולי 2014

הצדדים

בעלת דירה נ' בעלי דירות

מה נפסק

בית המשפט העליון דן לראשונה בשאלה מתי סירוב של בעל דירה להצטרף לפינוי-בינוי הוא "סירוב בלתי סביר" שמקים חבות בנזיקין. נקבעו שלושה כללים: נטל ההוכחה שהעסקה כדאית כלכלית מוטל על התובעים — כלומר על בעלי הדירות שחתמו — ולא על מי שמסרב; הכדאיות נבחנת מנקודת מבט אובייקטיבית, לפי הפרויקט כמכלול, ולא לפי הציפיות של בעל דירה מסוים; ועם זאת בית המשפט רשאי לתת משקל ליחסו האישי של אדם לדירת מגוריו, במסגרת עילת הנסיבות האישיות המיוחדות.

התוצאה

הערעור נדחה. חיוב עיזבון בעלת הדירה בתשלום 400,000 ש"ח לשאר בעלי הדירות נותר על כנו.

הסעיפים הרלוונטיים

• חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006 · סעיף 2(א)עילת הסירוב הבלתי סביר
• חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006 · סעיף 2(ב)(1)סירוב סביר כשהעסקה אינה כדאית כלכלית
• חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006 · סעיף 2(ב)(4)נסיבות אישיות מיוחדות

ציטוט והפניה

ע"א 3511/13, בית המשפט העליון, 24 ביולי 2014

https://mitar.co.il/rulings/sarvan-nettel-hokhaha-3511-13

מותר לצטט ולקשר לעמוד זה בציון המקור.