עיכוב ברישום הבית המשותף

קטגוריה: רישום ובית משותף — טאבו, תקנון, רכוש משותף והצמדות. כאן נופלים פרויקטים דווקא אחרי האכלוס.

הפער, לעיתים של שנים, בין אכלוס הבניין החדש לבין רישום הדירות על שם בעליהן בפנקס הבתים המשותפים.

הסבר

סעיף 6ב לחוק המכר (דירות) קובע לוח זמנים למוכר דירה: לגרום לרישום הבית כבית משותף לא יאוחר מתום שנה ממועד רישום האיחוד והחלוקה של הקרקע או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר; ולגרום לרישום זכויות הקונה לא יאוחר מתום שישה חודשים ממועד רישום הבית המשותף או ממועד העמדת הדירה, לפי המאוחר. אותו סעיף מוציא מהמניין תקופות שבהן המוכר מוכיח שהעיכוב נגרם מנסיבות שאינן בשליטתו, ולכן המועד הקבוע בחוק גמיש יותר משנדמה. בפועל פרצלציה, אישורי מיסים, אישור הרשות המקומית והתאמות תשריט מאריכים את התהליך, ופרויקטים נשארים לא רשומים שנים אחרי האכלוס. בינתיים הזכות מגובה בהערת אזהרה בלבד, מכירת הדירה מסובכת יותר ובנקים מציבים דרישות נוספות. זו הסיבה שקיימת ערבות רישום, וזו הסיבה לקבוע בהסכם פיצוי על איחור.

מה לבדוק

בקשו שההסכם יקבע תאריך יעד לרישום הבית המשותף ולרישום הזכויות על שמכם, ופיצוי כספי לכל חודש איחור. ודאו שערבות הרישום נמסרת בפועל ולא רק מוזכרת.

איפה זה מופיע

ברגע שמנסים למכור את הדירה החדשה או למחזר משכנתה, והבנק מבקש נסח שבו הדירה רשומה על שמכם ומגלה שיש רק הערת אזהרה.

הטעות הנפוצה

ההנחה היא שטופס 4 ומסירת המפתח סוגרים את הפרויקט. הבעלות עוברת רק ברישום, וזה השלב שנמשך הרבה אחרי שהיזם כבר סיים את עבודתו באתר.

מוכר גם כ: איחור ברישום בטאבו, דירה לא רשומה אחרי אכלוס.

רלוונטי ל: בעלי דירות.

מונחים קשורים

  • ערבות רישום — ערבות שמבטיחה את השלמת רישום הזכויות בדירה החדשה בטאבו, כולל רישום צו הבית המשותף על שם הבעלים.
  • רישום בית משותף וצו רישום — הליך אצל המפקח על רישום מקרקעין שקובע רשמית מה כל דירה, מה צמוד לה ומה נחשב רכוש משותף בבניין.
  • פרצלציה — הליך של חלוקת קרקע למגרשים ורישומם בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם לתוכנית מאושרת ולמדידה של מודד מוסמך.
  • אישורי מיסים לרישום בטאבו — האישורים שרשם המקרקעין דורש כדי לרשום העברת זכויות: אישור ממיסוי מקרקעין, אישור הרשות המקומית ואישור הוועדה המקומית.

באותה קטגוריה

  • ביטול רישום בית משותף — צו של המפקח על רישום המקרקעין שמבטל את רישום הבניין כבית משותף, והזכויות חוזרות להירשם כבעלות משותפת בחלקה.
  • בית משותף מורכב — מתחם שנרשם כבית משותף אחד אך מורכב מכמה מבנים או אגפים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד לפי התקנון.
  • בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
  • בעלות במושע — בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.
  • דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.
  • דמי הסכמה — תשלום לרשות מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות בחכירה שאינה מהוונת, המחושב כחלק מעליית ערך הקרקע.
  • החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
  • הסכם שיתוף — הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.