הסכם שיתוף

קטגוריה: רישום ובית משותף — טאבו, תקנון, רכוש משותף והצמדות. כאן נופלים פרויקטים דווקא אחרי האכלוס.

הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.

הסבר

לפי סעיף 29 לחוק המקרקעין, הסכם שיתוף שנרשם בפנקסים מחייב גם מי שנעשה שותף אחריו וגם כל אדם אחר. הרישום נעשה בבקשה חתומה על ידי בעלי הזכויות. בנכסים שאין בהם עדיין בית משותף רשום, או בחלקה שיש עליה כמה מבנים, ההסכם הוא הכלי שמסדיר בפועל מי מחזיק במה. בהתחדשות עירונית הוא משמש לעיתים פתרון ביניים עד שאפשר לרשום בית משותף מסודר, אבל הוא פתרון פחות חזק מרישום.

מה לבדוק

אם מציעים לכם הסכם שיתוף במקום רישום בית משותף, שאלו האם הוא נרשם בפנקסי המקרקעין, כמה זמן מתוכנן שלב הביניים, ומה קורה אם הרישום לא מתקדם.

איפה זה מופיע

בפרק ההערות בנסח, כהערה על הסכם שיתוף עם מספר שטר; ובתיק המסמכים שעורך הדין מבקש בפגישה הראשונה.

הטעות הנפוצה

מניחים שהסכם חתום בין השכנים מספיק. הסכם שלא נרשם בפנקסי המקרקעין מחייב רק את מי שחתם עליו, ורוכש חדש או יורש אינו כפוף לו.

מוכר גם כ: הסכם שיתוף במקרקעין, הסכם שיתוף רשום.

רלוונטי ל: בעלי דירות.

מונחים קשורים

  • בעלות במושע — בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.
  • רישום בית משותף וצו רישום — הליך אצל המפקח על רישום מקרקעין שקובע רשמית מה כל דירה, מה צמוד לה ומה נחשב רכוש משותף בבניין.
  • עיכוב ברישום הבית המשותף — הפער, לעיתים של שנים, בין אכלוס הבניין החדש לבין רישום הדירות על שם בעליהן בפנקס הבתים המשותפים.
  • פרצלציה — הליך של חלוקת קרקע למגרשים ורישומם בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם לתוכנית מאושרת ולמדידה של מודד מוסמך.

באותה קטגוריה

  • ביטול רישום בית משותף — צו של המפקח על רישום המקרקעין שמבטל את רישום הבניין כבית משותף, והזכויות חוזרות להירשם כבעלות משותפת בחלקה.
  • בית משותף מורכב — מתחם שנרשם כבית משותף אחד אך מורכב מכמה מבנים או אגפים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד לפי התקנון.
  • בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
  • בעלות במושע — בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.
  • דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.
  • דמי הסכמה — תשלום לרשות מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות בחכירה שאינה מהוונת, המחושב כחלק מעליית ערך הקרקע.
  • החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
  • הצמדה לדירה — הוצאת חלק מהרכוש המשותף — חניה, מחסן, גג או חצר — וצירופו לדירה מסוימת בצו הבית המשותף, כך שהוא שייך רק לה.