בעלות במושע

קטגוריה: רישום ובית משותף — טאבו, תקנון, רכוש משותף והצמדות. כאן נופלים פרויקטים דווקא אחרי האכלוס.

בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.

הסבר

בבניין שלא נרשם כבית משותף הנסח מראה שבר — למשל אחד חלקי שנים עשר — ולא דירה. השבר אינו מלמד באיזו קומה אתם, מה שטח הדירה ואיזו חניה שלכם. הסדרת המצב נעשית בהסכם שיתוף, ולעיתים רק בהסכמות ישנות בעל פה. בהתחדשות עירונית זה מקשה על מיפוי הזכויות, על חישוב התמורה ועל רישום מדויק של הערות אזהרה, ולכן זה אחד הדברים הראשונים שמסדירים. רישום הבית המשותף הוא מה שממיר את החלק במושע לדירה מזוהה עם תת-חלקה.

מה לבדוק

בדקו בנסח אם רשומה לכם תת-חלקה או רק חלק יחסי בחלקה. אם זה חלק יחסי, בקשו לראות את הסכם השיתוף או את המסמך שקובע איזו דירה משויכת לאיזה חלק.

איפה זה מופיע

בנסח, בשורת הבעלות: במקום מספר תת-חלקה תראו שבר. גם באישור זכויות מחברה משכנת שמציין חלק בחלקה ולא דירה מזוהה.

הטעות הנפוצה

מניחים שהחלק היחסי בנסח מייצג את גודל הדירה. השבר נקבע לעיתים בחלוקה שווה או לפי הסכמות ישנות, והוא עלול לא להתאים לשטח שאתם מחזיקים בפועל, פער שצף בדיוק כשמחשבים תמורות.

מוכר גם כ: מושע, חלק בלתי מסוים, בעלות משותפת במקרקעין.

רלוונטי ל: בעלי דירות.

מונחים קשורים

  • תת-חלקה — מספר הזיהוי של דירה בתוך חלקה שנרשמה כבית משותף. גוש, חלקה ותת-חלקה הם הכתובת המשפטית של הדירה.
  • הסכם שיתוף — הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.
  • בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
  • נסח טאבו — מסמך רשמי ממרשם המקרקעין שמראה מי הבעלים הרשום של הנכס ואילו זכויות, שעבודים והערות רשומים עליו.

באותה קטגוריה

  • ביטול רישום בית משותף — צו של המפקח על רישום המקרקעין שמבטל את רישום הבניין כבית משותף, והזכויות חוזרות להירשם כבעלות משותפת בחלקה.
  • בית משותף מורכב — מתחם שנרשם כבית משותף אחד אך מורכב מכמה מבנים או אגפים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד לפי התקנון.
  • בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
  • דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.
  • דמי הסכמה — תשלום לרשות מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות בחכירה שאינה מהוונת, המחושב כחלק מעליית ערך הקרקע.
  • החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
  • הסכם שיתוף — הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.
  • הצמדה לדירה — הוצאת חלק מהרכוש המשותף — חניה, מחסן, גג או חצר — וצירופו לדירה מסוימת בצו הבית המשותף, כך שהוא שייך רק לה.