דמי הסכמה

קטגוריה: רישום ובית משותף — טאבו, תקנון, רכוש משותף והצמדות. כאן נופלים פרויקטים דווקא אחרי האכלוס.

תשלום לרשות מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות בחכירה שאינה מהוונת, המחושב כחלק מעליית ערך הקרקע.

הסבר

בקרקע בניהול רשות מקרקעי ישראל שלא שולמו בגינה דמי היוון, העברת זכויות טעונה הסכמת הרשות ותשלום. לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל השיעור המקובל בקרקע עירונית הוא שליש מעליית ערך הקרקע, בכפוף לכללי חישוב, למינימום ולפטורים. אם הזכות הוונה בעבר, אין חיוב בדמי הסכמה. בבניין על קרקע מנוהלת זה משפיע גם על עלות הסדרת הזכויות מול הרשות במסגרת פרויקט התחדשות עירונית, ועל התמורה שהיזם מוכן לתת.

מה לבדוק

בררו ברשות מקרקעי ישראל אם החכירה בנכס מהוונת. אם לא, בקשו הערכה בכתב של דמי ההסכמה או של עלות ההיוון לפני שאתם מתקדמים בעסקה.

איפה זה מופיע

באישור הזכויות שמנפיקה רשות מקרקעי ישראל, בשורה שמציינת אם החכירה מהוונת; ובשומה שהרשות שולחת לפני שהיא מאשרת העברת זכויות.

הטעות הנפוצה

רבים מניחים שדירה שרשומה על שמם פירושה בעלות מלאה בקרקע. בחכירה שאינה מהוונת הזכות הרשומה היא זכות חכירה, וכל העברה טעונה הסכמת הרשות ותשלום.

מוכר גם כ: דמי הסכמה לרמ"י, דמי הסכמה רשות מקרקעי ישראל.

רלוונטי ל: בעלי דירות.

מונחים קשורים

  • חכירה מרשות מקרקעי ישראל — מצב שבו הקרקע בבעלות המדינה והזכות בנכס היא חכירה לתקופה ארוכה, ולא בעלות רשומה על שם הרוכש.
  • דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.

באותה קטגוריה

  • ביטול רישום בית משותף — צו של המפקח על רישום המקרקעין שמבטל את רישום הבניין כבית משותף, והזכויות חוזרות להירשם כבעלות משותפת בחלקה.
  • בית משותף מורכב — מתחם שנרשם כבית משותף אחד אך מורכב מכמה מבנים או אגפים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד לפי התקנון.
  • בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
  • בעלות במושע — בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.
  • דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.
  • החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
  • הסכם שיתוף — הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.
  • הצמדה לדירה — הוצאת חלק מהרכוש המשותף — חניה, מחסן, גג או חצר — וצירופו לדירה מסוימת בצו הבית המשותף, כך שהוא שייך רק לה.