מקרקעין לא מוסדרים
קטגוריה: רישום ובית משותף — טאבו, תקנון, רכוש משותף והצמדות. כאן נופלים פרויקטים דווקא אחרי האכלוס.
קרקע שלא עברה הליך הסדר זכויות, שבה הרישום מתנהל בפנקס נפרד והגבולות אינם סופיים כמו בקרקע מוסדרת.
הסבר
רוב הקרקע בישראל עברה הסדר ורשומה בפנקס הזכויות לפי גוש וחלקה. בשטחים שלא הוסדרו הרישום מתנהל בפנקס השטרות, אין בהכרח תשריט מדויק, והגבולות והזכויות עשויים להיות שנויים במחלוקת. אפשר לרשום בית משותף גם במקרקעין לא מוסדרים, ופנקס הבתים המשותפים כולל חלקות משני הסוגים. אבל הדרך לשם ארוכה יותר: נדרשת מדידה מדויקת, ולעיתים גם פרצלציה או השלמת הסדר, ולכן הרישום בסוף הפרויקט עלול להימשך שנים נוספות. זו נקודה שכדאי לברר בתחילת הדרך ולא אחרי האכלוס.
מה לבדוק
בררו באיזה פנקס מתנהל הרישום של החלקה. אם המקרקעין אינם מוסדרים, בקשו הסבר בכתב מה נדרש כדי להגיע לרישום בית משותף וכמה זמן זה צפוי לקחת.
איפה זה מופיע
בכותרת הנסח: נסח מפנקס השטרות במקום נסח מפנקס הזכויות; ובחוות הדעת הראשונה של עורך הדין על מצב הזכויות.
הטעות הנפוצה
מניחים שאם קיים נסח, הזכויות והגבולות סגורים. נסח מפנקס השטרות מתעד מסמכים שהוגשו ואינו קובע סופית מי הבעלים ואיפה עובר הגבול.
מוכר גם כ: פנקס השטרות, קרקע שלא עברה הסדר.
רלוונטי ל: בעלי דירות.
מונחים קשורים
- פרצלציה — הליך של חלוקת קרקע למגרשים ורישומם בלשכת רישום המקרקעין, בהתאם לתוכנית מאושרת ולמדידה של מודד מוסמך.
- עיכוב ברישום הבית המשותף — הפער, לעיתים של שנים, בין אכלוס הבניין החדש לבין רישום הדירות על שם בעליהן בפנקס הבתים המשותפים.
- נסח טאבו — מסמך רשמי ממרשם המקרקעין שמראה מי הבעלים הרשום של הנכס ואילו זכויות, שעבודים והערות רשומים עליו.
- לשכת רישום המקרקעין — הגוף שמנהל את פנקסי המקרקעין. שם נרשמות הבעלות, ההערות והשעבודים, ושם נרשמות בסוף גם הדירות החדשות.
באותה קטגוריה
- ביטול רישום בית משותף — צו של המפקח על רישום המקרקעין שמבטל את רישום הבניין כבית משותף, והזכויות חוזרות להירשם כבעלות משותפת בחלקה.
- בית משותף מורכב — מתחם שנרשם כבית משותף אחד אך מורכב מכמה מבנים או אגפים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד לפי התקנון.
- בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
- בעלות במושע — בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.
- דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.
- דמי הסכמה — תשלום לרשות מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות בחכירה שאינה מהוונת, המחושב כחלק מעליית ערך הקרקע.
- החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
- הסכם שיתוף — הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.