רכוש משותף
קטגוריה: רישום ובית משותף — טאבו, תקנון, רכוש משותף והצמדות. כאן נופלים פרויקטים דווקא אחרי האכלוס.
כל חלקי הבית המשותף שאינם רשומים כדירה — חדר מדרגות, גג, חצר, מעלית ומערכות — והם בבעלות משותפת של כל בעלי הדירות.
הסבר
חוק המקרקעין מגדיר את הרכוש המשותף כשארית: מה שנשאר בבית אחרי שמפרידים ממנו את הדירות הרשומות ואת השטחים שהוצמדו לדירה מסוימת. לכל דירה צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף, ואי אפשר למכור אותו בנפרד מהדירה. בעסקת התחדשות עירונית זהו המקור לזכויות שהיזם מבקש — הגג, החצר, שטחי השירות — ולכן היקפו נבדק כבר בשלב הראשון. ככל שיותר שטחים הוצאו ממנו בעבר והוצמדו לדירות, כך נשאר פחות משותף לכולם. בבניין החדש הרכוש המשותף גדל וכולל לובי, חניון, חדרי מכונות ומערכות שדורשות תחזוקה ותקציב.
מה לבדוק
בקשו את נסח הטאבו ואת צו רישום הבית המשותף, ובדקו אילו שטחים כבר הוצאו מהרכוש המשותף והוצמדו לדירות מסוימות, לפני שאתם דנים בתמורות.
איפה זה מופיע
בצו רישום הבית המשותף, בסעיף שמפרט מה נכלל ברכוש המשותף; ובתשריט, בשטחים שלא סומנו כמוצמדים לאף דירה.
הטעות הנפוצה
מניחים שהגג שייך לדייר הקומה העליונה והחצר לדייר קומת הקרקע, כי הם משתמשים בהם שנים. שימוש ממושך אינו יוצר בעלות ואינו מוציא שטח מהרכוש המשותף.
מוכר גם כ: הרכוש המשותף בבית משותף, שטחים משותפים.
רלוונטי ל: בעלי דירות.
מונחים קשורים
- הצמדה לדירה — הוצאת חלק מהרכוש המשותף — חניה, מחסן, גג או חצר — וצירופו לדירה מסוימת בצו הבית המשותף, כך שהוא שייך רק לה.
- החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
- תקנון מוסכם — תקנון שבעלי הדירות עורכים ורושמים בפנקס הבתים המשותפים במקום התקנון המצוי, ומחייב גם את מי שיקנה דירה אחריהם.
- בית משותף ותקנון — המסמכים שקובעים כיצד מחולק הבניין בין הדירות לרכוש המשותף, ומה בדיוק צמוד לכל דירה.
באותה קטגוריה
- ביטול רישום בית משותף — צו של המפקח על רישום המקרקעין שמבטל את רישום הבניין כבית משותף, והזכויות חוזרות להירשם כבעלות משותפת בחלקה.
- בית משותף מורכב — מתחם שנרשם כבית משותף אחד אך מורכב מכמה מבנים או אגפים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד לפי התקנון.
- בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
- בעלות במושע — בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.
- דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.
- דמי הסכמה — תשלום לרשות מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות בחכירה שאינה מהוונת, המחושב כחלק מעליית ערך הקרקע.
- החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
- הסכם שיתוף — הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.