זכות שימוש ייחודי

קטגוריה: רישום ובית משותף — טאבו, תקנון, רכוש משותף והצמדות. כאן נופלים פרויקטים דווקא אחרי האכלוס.

הסכמה שמעניקה לבעל דירה שימוש בלעדי בחלק מהרכוש המשותף, בלי שאותו חלק הוצא מהרכוש המשותף ונרשם כהצמדה.

הסבר

ההבדל בין שימוש ייחודי להצמדה הוא הבדל של רישום, ולכן גם של עוצמה. הצמדה מופיעה בצו הבית המשותף ובנסח, ועוברת עם הדירה לכל רוכש אחריכם. זכות שימוש נשענת על הסכמה או על הוראה בתקנון, ובנסיבות מסוימות אפשר לשנות אותה או לצמצם אותה, וקשה יותר להסתמך עליה מול צד שלישי. בהסכמי התחדשות עירונית ההבחנה הזו מופיעה בדיוק בסעיפים של חניה, מחסן, גינה ומרפסת גג. מי שמקבל בטבלת התמורות זכות שימוש ומצפה להצמדה, מקבל משהו אחר ממה שהוא חושב.

מה לבדוק

עברו שורה שורה על נספח התמורות ובדקו אם כתוב הצמדה או זכות שימוש. אם כתוב זכות שימוש, שאלו בכתב מדוע לא נרשמת הצמדה ומה קורה לזכות כשתמכרו את הדירה.

איפה זה מופיע

בנספח התמורות, בשורת החניה או המחסן, במילים זכות שימוש במקום הצמדה; ובתקנון הבניין החדש, בסעיף השימושים.

הטעות הנפוצה

מניחים שחניה שסומנה בשמם בתשריט היא חניה שלהם. סימון בתשריט אינו רישום, ובלי הצמדה בצו מדובר בהסדר שימוש שאפשר לשנות.

מוכר גם כ: הצמדת שימוש, זכות שימוש בלעדי ברכוש המשותף, שימוש ייחודי בחצר או בגג.

רלוונטי ל: בעלי דירות.

מונחים קשורים

  • הצמדה לדירה — הוצאת חלק מהרכוש המשותף — חניה, מחסן, גג או חצר — וצירופו לדירה מסוימת בצו הבית המשותף, כך שהוא שייך רק לה.
  • רכוש משותף — כל חלקי הבית המשותף שאינם רשומים כדירה — חדר מדרגות, גג, חצר, מעלית ומערכות — והם בבעלות משותפת של כל בעלי הדירות.
  • נספח תמורות — הנספח שמפרט מה בדיוק מקבל כל בעל דירה: שטח, חדרים, ממ"ד, מרפסת, חניה, מחסן, קומה ומיקום בבניין.
  • תקנון מוסכם — תקנון שבעלי הדירות עורכים ורושמים בפנקס הבתים המשותפים במקום התקנון המצוי, ומחייב גם את מי שיקנה דירה אחריהם.

באותה קטגוריה

  • ביטול רישום בית משותף — צו של המפקח על רישום המקרקעין שמבטל את רישום הבניין כבית משותף, והזכויות חוזרות להירשם כבעלות משותפת בחלקה.
  • בית משותף מורכב — מתחם שנרשם כבית משותף אחד אך מורכב מכמה מבנים או אגפים, שכל אחד מהם מנוהל בנפרד לפי התקנון.
  • בית שאינו רשום כבית משותף — בניין עם שתי יחידות או יותר שלא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, ובכל זאת חלים עליו חלק ניכר מכללי הבית המשותף.
  • בעלות במושע — בעלות משותפת בחלקה, שבה לכל בעלים חלק יחסי בלתי מסוים בכל הקרקע, בלי שהחלק שלו מסומן בשטח.
  • דמי היוון — תשלום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל שמשחרר את החוכר מדמי חכירה שוטפים ומדמי הסכמה בהעברות עתידיות.
  • דמי הסכמה — תשלום לרשות מקרקעי ישראל בעת העברת זכויות בחכירה שאינה מהוונת, המחושב כחלק מעליית ערך הקרקע.
  • החלק ברכוש המשותף — השיעור היחסי שכל דירה מחזיקה ברכוש המשותף. ברירת המחדל היא יחס שטח רצפת הדירה לשטח רצפת כל הדירות בבניין.
  • הסכם שיתוף — הסכם בין בעלים משותפים בחלקה שקובע מי משתמש באיזה חלק ואיך מנוהל הנכס. כשהוא נרשם, כוחו יפה גם כלפי רוכשים עתידיים.