סירוב סביר
קטגוריה: דיירים, רוב וזכויות — הרוב הדרוש, הזכויות של בעלי הדירות, ומצבים שלא נכנסים לתבנית הרגילה.
הנימוקים שהחוק מכיר בהם כהצדקה לסירוב לעסקת פינוי-בינוי, כך שהמסרב אינו חשוף לתביעת פיצויים מצד השכנים.
הסבר
החוק מונה רשימת עילות שאינה סגורה, ופותח אותה במילים בין השאר. בין העילות: העסקה אינה כדאית כלכלית, לא הוצעו לבעל הדירה מגורים חלופיים לתקופת הבנייה, לא הוצעו לו בטוחות הולמות, וקיימות נסיבות אישיות מיוחדות שבשלהן ביצוע העסקה בתנאים שסוכמו הוא בלתי סביר. עילה נפרדת חלה כשלבעל הדירה או לבן משפחה המתגורר עמו יש מוגבלות, והדירה החלופית או המגורים הזמניים אינם כוללים את ההתאמות שהיו בדירה הקיימת או שמתחייבות ממאפייני הדירה החדשה. שתי עילות נוספות עוסקות בקשישים ובמי שהוא חולה הנוטה למות או זכאי לגמלת סיעוד ברמות שנקבעו בחוק. הכדאיות הכלכלית נבחנת בחוות דעת של שמאי פינוי ובינוי שממנה מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, וקביעתו יוצרת חזקה שניתן לסתור בראיות. אותן עילות חלות, בשינויים המחויבים, גם על הליך הריסה ובנייה לפי חוק החיזוק.
מה לבדוק
אם אתם שוקלים לסרב, נסחו את הנימוק לפי אחת העילות שבחוק וגבו אותו במסמך: חוות דעת, אישור רפואי או השוואת תמורות. סירוב מנומק חזק בהרבה מסירוב סתמי.
איפה זה מופיע
במכתב ההתראה שנשלח למסרב מטעם עורך הדין של הרוב, ואחר כך בכתב ההגנה שהוא מגיש בהליך.
הטעות הנפוצה
מניחים שכל סיבה אישית תיחשב סירוב סביר, או להפך — שאין בכלל דרך חוקית לסרב. החוק מכיר בעילות מוגדרות, וסירוב שאינו נתלה באחת מהן חושף לתביעת נזיקין מצד השכנים.
מוכר גם כ: סירוב בלתי סביר, עילות סירוב, הזכות לסרב לפינוי בינוי.
רלוונטי ל: בעלי דירות.
מונחים קשורים
- דייר סרבן — בעל דירה שמסרב לחתום על עסקה שהרוב הדרוש כבר אישר, וסירובו נמצא בלתי סביר בהליך מול ערכאה מוסמכת.
- זכויות קשישים בהתחדשות עירונית — הסדר בחוק שמחייב להציע לבעל דירה מבוגר חלופות מותאמות, מעבר לדירה החדשה, לפני שאפשר לראות בסירובו סירוב בלתי סביר.
- תביעה נגד דייר סרבן — ההליך שבו בעלי הדירות שהסכימו פועלים משפטית נגד המסרב. הערכאה והסעד שונים בין מסלול חוק החיזוק למסלול פינוי-בינוי.
באותה קטגוריה
- אישור זכויות מחברה משכנת — המסמך שמחליף נסח טאבו בדירות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ומופק מהגורם שמנהל את הרישום בפועל.
- אנשי מקצוע מטעם הדיירים — יועצים שבעלי הדירות בוחרים בעצמם, כמו שמאי, מהנדס או מפקח בנייה, שלרוב שכרם משולם על ידי היזם לפי ההסכם.
- אסיפת בעלי דירות — המפגש הרשמי שבו בעלי הדירות מקבלים מידע, בוחרים נציגות ומצביעים. חוק המארגנים מחייב אסיפה לפני החתמת בעל הדירה הראשון.
- אפוטרופוס בעסקת התחדשות עירונית — כשבעל דירה אינו כשיר לנהל את ענייניו, האפוטרופוס שמונה לו אינו מוסמך לחתום על עסקה במקרקעין בלי אישור מוקדם של בית המשפט.
- ביטול חתימה — אפשרות של בעל דירה לצאת מהסכם שחתם עליו, בעילות שנקבעו בחוק ובהסכם, לעיתים בכפוף להחזר הוצאות ליזם.
- בעל דירה בהליך חדלות פירעון — כשנפתח נגד בעל דירה הליך חדלות פירעון, הנכס עובר לניהול נאמן, והחתימה על הסכם ההתחדשות אינה נתונה עוד לבעל הדירה לבדו.
- בעל דירה חולה או סיעודי בפינוי-בינוי — מי שמקבל גמלת סיעוד או שהוא חולה הנוטה למות נכנס, בלי קשר לגילו, לקבוצה שלגביה היזם נדרש להציע דווקא חלופה מחוץ לפרויקט.
- בעל דירה שהוא תאגיד או עמותה — כשדירה רשומה על חברה, עמותה או אגודה, החתימה תקפה רק אם נעשתה בידי מורשי החתימה ולפי החלטת האורגן המוסמך.