המפקח על רישום המקרקעין

קטגוריה: דיירים, רוב וזכויות — הרוב הדרוש, הזכויות של בעלי הדירות, ומצבים שלא נכנסים לתבנית הרגילה.

גורם שיפוטי במשרד המשפטים שמכריע בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף, כולל תביעות במסלולי חוק החיזוק.

הסבר

למפקח סמכות בסכסוכים שנוגעים לרכוש המשותף ולניהול הבית המשותף. במסלולי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים) — תוספת דירות לבניין קיים והריסה ובנייה לפי אותו חוק — הוא הערכאה שדנה בתביעה נגד בעל דירה שמסרב, ובסמכותו לאשר את ביצוע העבודה. בפינוי-בינוי לעומת זאת ההליך נגד בעל דירה מסרב מתנהל בבית המשפט ולא לפני המפקח, ובזה נבדלים שני המסלולים. המפקח מטפל גם בעניינים כמו הצמדות, תקנון הבית המשותף וחלוקת הוצאות. תיק אצל המפקח נפתח בבקשה בכתב ומתנהל כהליך משפטי לכל דבר.

מה לבדוק

לפני רכישת דירה בבניין שלפני תהליך, בדקו אם יש נגד הבניין תיקים פתוחים אצל המפקח. סכסוך רכוש משותף שלא נסגר יכול לעכב פרויקט שלם.

איפה זה מופיע

בהזמנה לדיון שמגיעה בדואר רשום כשנפתח תיק, ובמסמכי הבית המשותף עצמם, התקנון והתשריט, שמופקדים בלשכת הרישום.

הטעות הנפוצה

מבלבלים בינו לבין מפקח בנייה מטעם הדיירים או מפקח מטעם העירייה. זהו גורם שיפוטי שדן בסכסוכים בכתובים ובאולם, הוא אינו מבקר באתר ואינו בודק את איכות הביצוע.

מוכר גם כ: המפקח על בתים משותפים, מפקח בתים משותפים.

רלוונטי ל: נציגות דיירים.

מונחים קשורים

  • תביעה נגד דייר סרבן — ההליך שבו בעלי הדירות שהסכימו פועלים משפטית נגד המסרב. הערכאה והסעד שונים בין מסלול חוק החיזוק למסלול פינוי-בינוי.
  • דייר סרבן — בעל דירה שמסרב לחתום על עסקה שהרוב הדרוש כבר אישר, וסירובו נמצא בלתי סביר בהליך מול ערכאה מוסמכת.
  • רוב דרוש בתמ"א 38 חיזוק — בחוק החיזוק תוספת דירות לבניין קיים מחייבת בעיקרון את הסכמת כולם, אך המפקח רשאי לאשר אותה בתביעה של בעלי שני שלישים.

באותה קטגוריה

  • אישור זכויות מחברה משכנת — המסמך שמחליף נסח טאבו בדירות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ומופק מהגורם שמנהל את הרישום בפועל.
  • אנשי מקצוע מטעם הדיירים — יועצים שבעלי הדירות בוחרים בעצמם, כמו שמאי, מהנדס או מפקח בנייה, שלרוב שכרם משולם על ידי היזם לפי ההסכם.
  • אסיפת בעלי דירות — המפגש הרשמי שבו בעלי הדירות מקבלים מידע, בוחרים נציגות ומצביעים. חוק המארגנים מחייב אסיפה לפני החתמת בעל הדירה הראשון.
  • אפוטרופוס בעסקת התחדשות עירונית — כשבעל דירה אינו כשיר לנהל את ענייניו, האפוטרופוס שמונה לו אינו מוסמך לחתום על עסקה במקרקעין בלי אישור מוקדם של בית המשפט.
  • ביטול חתימה — אפשרות של בעל דירה לצאת מהסכם שחתם עליו, בעילות שנקבעו בחוק ובהסכם, לעיתים בכפוף להחזר הוצאות ליזם.
  • בעל דירה בהליך חדלות פירעון — כשנפתח נגד בעל דירה הליך חדלות פירעון, הנכס עובר לניהול נאמן, והחתימה על הסכם ההתחדשות אינה נתונה עוד לבעל הדירה לבדו.
  • בעל דירה חולה או סיעודי בפינוי-בינוי — מי שמקבל גמלת סיעוד או שהוא חולה הנוטה למות נכנס, בלי קשר לגילו, לקבוצה שלגביה היזם נדרש להציע דווקא חלופה מחוץ לפרויקט.
  • בעל דירה שהוא תאגיד או עמותה — כשדירה רשומה על חברה, עמותה או אגודה, החתימה תקפה רק אם נעשתה בידי מורשי החתימה ולפי החלטת האורגן המוסמך.