דיור ציבורי בפינוי-בינוי
קטגוריה: דיירים, רוב וזכויות — הרוב הדרוש, הזכויות של בעלי הדירות, ומצבים שלא נכנסים לתבנית הרגילה.
דירות בבעלות המדינה שמנוהלות בידי חברה מאכלסת כמו עמידר או עמיגור. הדייר שגר בהן אינו הבעלים ואינו חותם על ההסכם.
הסבר
בדיור ציבורי הבעלות רשומה על המדינה או על חברה ממשלתית, והחברה המאכלסת מנהלת את ההשכרה מול הדייר. מי שחותם על הסכם ההתחדשות ונספר ברוב הוא הבעלים, לא הדייר שמתגורר בדירה. לפי המידע שמפרסמת עמידר לדייריה, בפרויקט הריסה ובנייה הדייר עובר לדיור חלופי לתקופת הבנייה וחוזר למתחם בסיומה, שכר הדירה שלו נשאר ללא שינוי לאורך התהליך ואחריו, והוצאות השכירות בדיור החלופי ועלויות ההובלה לשם ובחזרה ממומנות בידי היזם. בפרויקט חיזוק הדייר נשאר בדרך כלל בדירתו, ורק במקרים חריגים עובר לדיור חלופי. לנציגות זה חשוב משתי סיבות: החברה המאכלסת היא שותפה שאי אפשר לדלג עליה, והחלטתה מגיעה בקצב של גוף ציבורי.
מה לבדוק
אם בבניין יש דירות ציבוריות, פנו לחברה המאכלסת בכתב עוד לפני החתימה, בקשו את עמדתה לפרויקט ואת ההתחייבות שלה כלפי הדיירים, וּודאו בהסכם שהיזם הוא זה שמטפל מולה.
איפה זה מופיע
בנסח הטאבו, כשהבעלים הרשום הוא המדינה או חברה ממשלתית, ובהתכתבות שמנהלת הנציגות מול החברה המאכלסת.
הטעות הנפוצה
מתייגים דייר בדיור ציבורי שמתנגד כסרבן. אין לו זכות חתימה מלכתחילה, וההסכמה נדרשת מהבעלים ומהחברה המאכלסת. התנגדותו היא נושא לטיפול חברתי ומנהלי ולא להליך של סירוב.
מוכר גם כ: עמידר פינוי בינוי, עמיגור התחדשות עירונית, דירה ציבורית בבניין שנהרס.
רלוונטי ל: בעלי דירות.
מונחים קשורים
- דייר ממשיך בדיור ציבורי — בן משפחה שהמשיך להתגורר בדירה ציבורית אחרי פטירת הזכאי או מעברו למוסד סיעודי. מעמדו נבחן מחדש ואינו עובר אליו אוטומטית.
- דיור חלופי — פתרון המגורים שהיזם מעמיד לבעלי הדירות בתקופת הבנייה, בדרך כלל באמצעות תשלום שכר דירה חודשי.
- דמי הובלה — התשלום שהיזם נושא בו עבור העברת התכולה מהדירה הקיימת ובחזרה לדירה החדשה, ולעיתים גם עבור אחסנה.
- הרוב הדרוש בהתחדשות עירונית — שיעור בעלי הדירות שצריך להסכים כדי לקדם פרויקט ולפעול מול בעל דירה מסרב. השיעור נקבע בחוק ומשתנה לפי סוג העבודה.
באותה קטגוריה
- אישור זכויות מחברה משכנת — המסמך שמחליף נסח טאבו בדירות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ומופק מהגורם שמנהל את הרישום בפועל.
- אנשי מקצוע מטעם הדיירים — יועצים שבעלי הדירות בוחרים בעצמם, כמו שמאי, מהנדס או מפקח בנייה, שלרוב שכרם משולם על ידי היזם לפי ההסכם.
- אסיפת בעלי דירות — המפגש הרשמי שבו בעלי הדירות מקבלים מידע, בוחרים נציגות ומצביעים. חוק המארגנים מחייב אסיפה לפני החתמת בעל הדירה הראשון.
- אפוטרופוס בעסקת התחדשות עירונית — כשבעל דירה אינו כשיר לנהל את ענייניו, האפוטרופוס שמונה לו אינו מוסמך לחתום על עסקה במקרקעין בלי אישור מוקדם של בית המשפט.
- ביטול חתימה — אפשרות של בעל דירה לצאת מהסכם שחתם עליו, בעילות שנקבעו בחוק ובהסכם, לעיתים בכפוף להחזר הוצאות ליזם.
- בעל דירה בהליך חדלות פירעון — כשנפתח נגד בעל דירה הליך חדלות פירעון, הנכס עובר לניהול נאמן, והחתימה על הסכם ההתחדשות אינה נתונה עוד לבעל הדירה לבדו.
- בעל דירה חולה או סיעודי בפינוי-בינוי — מי שמקבל גמלת סיעוד או שהוא חולה הנוטה למות נכנס, בלי קשר לגילו, לקבוצה שלגביה היזם נדרש להציע דווקא חלופה מחוץ לפרויקט.
- בעל דירה שהוא תאגיד או עמותה — כשדירה רשומה על חברה, עמותה או אגודה, החתימה תקפה רק אם נעשתה בידי מורשי החתימה ולפי החלטת האורגן המוסמך.