תקן 5281

קטגוריה: הנדסה, בנייה ואיכות — הצד ההנדסי: תקנים, ביצוע, ליקויים ואחריות — מה שרואים בתוכניות ובמפרט.

התקן הישראלי לבנייה בת-קיימה. מדרג בניינים בניקוד ובכוכבים לפי ביצועי אנרגיה, מים, חומרים ובריאות.

הסבר

התקן בוחן את הבניין בקטגוריות כמו אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה וניהול אתר הבנייה, ומדרג אותו בניקוד ובכוכבים. התקן עצמו אינו מחייב מכוח עצמו; מה שהפך אותו לחובה הן תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה), תש"ף-2020. במגורים החובה חלה על בניין רב-קומות מ-1 במרץ 2022, ועל בנייה רוויה שאינה רב-קומות, כלומר שש יחידות דיור או יותר במבנה אחד ובשתי קומות לפחות, מ-1 בספטמבר 2023. דרישת המינימום היא דירוג של בניין ירוק כוכב אחד, והתקנות חלות לפי מועד הגשת הבקשה להיתר. מכאן שבמסלול הריסה ובנייה הדרישה חלה כמעט תמיד. בתוספת לבניין קיים שאינו עומד בדירוג כוכב אחד, התקנות חלות על תוספת למגורים רק אם שטח התוספת הוא 50 אחוזים לפחות משטח הבניין הקיים והבניין הקיים יחד עם התוספת הוא בניין רב-קומות, ולכן בפרויקטי חיזוק רבים הן אינן חלות. ההשלכה המעשית לדייר היא בעיקר בידוד טוב יותר, הצללה, אוורור וחיסכון בחשמל לאורך שנים. יש הבדל בין בניין שעומד בדרישת המינימום לבין בניין שתוכנן לרמת כוכבים גבוהה יותר, והרמה מצוינת באישור המעבדה המאושרת.

מה לבדוק

בקשו לראות את אישור המעבדה המאושרת שצורף לבקשה להיתר ואת הדירוג שנקבע בו, ושאלו לאיזו רמת כוכבים תוכנן הבניין. בדקו במפרט מה עובי הבידוד, איזה זיגוג בחלונות ואיזו הצללה מתוכננת בחזיתות המערביות והדרומיות. בפרויקט חיזוק שאלו במפורש אם התקנות חלות עליו בכלל.

איפה זה מופיע

באישור המעבדה המאושרת שמצורף לבקשה להיתר, ובהמשך בחשבון החשמל של הקיץ הראשון בדירה החדשה.

הטעות הנפוצה

מקובל לחשוב שבניין ירוק הוא רמה אחת. הדירוג נמדד בכוכבים, ורוב הפרויקטים מתוכננים לדרישת המינימום שאין בה יותר ממה שהתקנות מחייבות.

מוכר גם כ: ת"י 5281, בנייה ירוקה, בנייה בת קיימה.

רלוונטי ל: רוכשים.

מונחים קשורים

  • מעטפת הבניין — כל מה שמפריד בין פנים הבניין לחוץ: קירות חוץ, חיפוי, בידוד תרמי, חלונות, גג ומרפסות.
  • מפרט טכני — המסמך שמפרט מה בדיוק נבנה ומאילו חומרים: גמר, ריצוף, אלומיניום, מטבח, מערכות, מעטפת ורכוש משותף.
  • מערכות ותשתיות בבניין — כלל המערכות שמפעילות את הבניין: חשמל, מים וביוב, מיזוג, גז, כיבוי אש, תקשורת, תאורה ומשאבות.

באותה קטגוריה

  • אבק מאתר בנייה — חלקיקים שמשתחררים מהריסה, חפירה, ניסור ותנועת משאיות; מטרד בריאותי ממשי לדיירים ולשכנים, ויש דרכים מעשיות להפחיתו.
  • אחריות היזם מול אחריות הקבלן המבצע — מי הכתובת לליקוי: חובת התיקון בחוק המכר מוטלת על המוכר שאיתו חתמתם, גם כשהעבודה בוצעה בידי גורם אחר.
  • אי-התאמה יסודית — ליקוי בחלקי הבניין שנושאים ומעבירים עומסים לקרקע ונוגע ליציבות הבניין ולבטיחותו. הליקוי החמור ביותר.
  • איטום — מערכת החומרים והפרטים שמונעת חדירת מים לבניין: בגג, במרפסות, בחדרים רטובים, בקירות חוץ ובמרתף.
  • אכלוס לפני סיום הפרויקט — מצב שבו דיירים נכנסים לגור בעוד עבודות בניין ופיתוח נמשכות סביבם, לרוב אחרי טופס 4 ולפני תעודת גמר.
  • אסבסט בבניין ישן — בבניינים ותיקים עשויים להימצא אלמנטים המכילים אסבסט; פירוקם מותר רק בידי קבלן אסבסט מורשה ובהיתר.
  • בדק בית לאחר מסירה — בדיקה הנדסית של הדירה אחרי שכבר גרים בה, שנועדה לתפוס ליקויים שמתגלים רק בשימוש ולפני שתקופות הבדק נסגרות.
  • בידוד אקוסטי — יכולת הבניין לחסום מעבר רעש בין דירות, מחדר המדרגות ומהחוץ. מוסדר בת"י 1004 ובתקנות תכן הבנייה.