תקן ישראלי 413
קטגוריה: הנדסה, בנייה ואיכות — הצד ההנדסי: תקנים, ביצוע, ליקויים ואחריות — מה שרואים בתוכניות ובמפרט.
התקן הישראלי לתכן עמידות מבנים ברעידות אדמה. קובע איך מתכננים את שלד הבניין שיעמוד בכוחות אופקיים בזמן רעידה.
הסבר
התקן נקבע ב-1975, ומשנת 1980 ואילך נקבע כמחייב בבנייה. לכן בניינים שהיתר הבנייה שלהם קודם ל-1.1.1980 נחשבים ככלל למבנים שלא תוכננו לעמידות ברעידות אדמה. חשוב להבין שזהו תקן תכן: הוא חל על תכנון חדש ואינו מטיל חובה רטרואקטיבית לחזק מבנה קיים שנבנה כדין לפניו. החובה לבדוק מבנה קיים ולחזק אותו נובעת מהתכנית הסטטוטורית שמכוחה מבוקש ההיתר, ולא מהתקן עצמו. את עמידותו של מבנה קיים מעריכים לפי ת"י 2413, שמנחה כיצד לבדוק את המבנה ומפנה לת"י 413 לתכנון החיזוק עצמו. המהדורה הבסיסית הנוכחית היא מיוני 1995, שהחליפה את מהדורת 1975, ומאז נוספו לה גיליונות תיקון רבים, בהם עדכון מפת המקדמים הסייסמיים לפי אזורי הארץ. מכאן שגם בניין שנבנה אחרי 1980 אינו בהכרח עומד במהדורה העדכנית. בהריסה ובנייה הבניין החדש נבנה לפי התקן ממילא.
מה לבדוק
בקשו את שנת היתר הבנייה המקורי, את חוות הדעת ההנדסית שהעריכה את המבנה הקיים לפי ת"י 2413 ואת תכנית החיזוק החתומה. ודאו שכתוב בתכנית לפי איזו מהדורה וגיליון תיקון של ת"י 413 נעשה התכן, ושמהנדס הפרויקט חתום עליה.
איפה זה מופיע
בחוות הדעת ההנדסית שמוצגת בכנס הדיירים הראשון, ובשנת ההיתר המקורי שרשומה בתיק הבניין בוועדה המקומית.
הטעות הנפוצה
ההנחה הרווחת היא שבניין שנבנה אחרי 1980 עומד בתקן. התקן עודכן במהדורות ובגיליונות תיקון לאורך השנים, והעמידה נבחנת מול הנוסח שהיה בתוקף במועד ההיתר.
מוכר גם כ: ת"י 413, תקן 413, תקן רעידות אדמה.
רלוונטי ל: רוכשים.
מונחים קשורים
- חיזוק מבנה לרעידות אדמה — סדרת עבודות הנדסיות במבנה קיים שמעלות את יכולתו לעמוד בכוחות רעידת אדמה, בלי להרוס אותו.
- שלד הבניין — מערכת האלמנטים שנושאת את הבניין: יסודות, עמודים, קורות, קירות נושאים ותקרות. הכל תלוי בה.
- סקר מבנה קיים — תיעוד הנדסי מסודר של מצב הבניין והבניינים הסמוכים לפני תחילת עבודות, כולל צילום וסימון של סדקים קיימים.
- דוח יועץ קרקע — מסמך שמתאר מה יש מתחת לבניין: שכבות הקרקע, מפלס מי התהום, וההמלצה לשיטת הביסוס והדיפון.
באותה קטגוריה
- אבק מאתר בנייה — חלקיקים שמשתחררים מהריסה, חפירה, ניסור ותנועת משאיות; מטרד בריאותי ממשי לדיירים ולשכנים, ויש דרכים מעשיות להפחיתו.
- אחריות היזם מול אחריות הקבלן המבצע — מי הכתובת לליקוי: חובת התיקון בחוק המכר מוטלת על המוכר שאיתו חתמתם, גם כשהעבודה בוצעה בידי גורם אחר.
- אי-התאמה יסודית — ליקוי בחלקי הבניין שנושאים ומעבירים עומסים לקרקע ונוגע ליציבות הבניין ולבטיחותו. הליקוי החמור ביותר.
- איטום — מערכת החומרים והפרטים שמונעת חדירת מים לבניין: בגג, במרפסות, בחדרים רטובים, בקירות חוץ ובמרתף.
- אכלוס לפני סיום הפרויקט — מצב שבו דיירים נכנסים לגור בעוד עבודות בניין ופיתוח נמשכות סביבם, לרוב אחרי טופס 4 ולפני תעודת גמר.
- אסבסט בבניין ישן — בבניינים ותיקים עשויים להימצא אלמנטים המכילים אסבסט; פירוקם מותר רק בידי קבלן אסבסט מורשה ובהיתר.
- בדק בית לאחר מסירה — בדיקה הנדסית של הדירה אחרי שכבר גרים בה, שנועדה לתפוס ליקויים שמתגלים רק בשימוש ולפני שתקופות הבדק נסגרות.
- בידוד אקוסטי — יכולת הבניין לחסום מעבר רעש בין דירות, מחדר המדרגות ומהחוץ. מוסדר בת"י 1004 ובתקנות תכן הבנייה.