תניית שיפוט
קטגוריה: מחלוקות ואכיפה — מה עושים כשמשהו משתבש, ומה הצעד הזול והמהיר לפני שפונים לבית משפט.
סעיף שקובע לאיזה בית משפט מוגשת תביעה בין הצדדים, ולעיתים גם באיזו עיר יתנהל ההליך.
הסבר
תניה ייחודית מגבילה את התובע לערכאה אחת בלבד. כשההסכם מפנה לבית משפט בעיר שבה יושב היזם ולא בעיר שבה נמצא הבניין, כל דיון הופך ליקר ומסורבל יותר עבור בעלי הדירות. יש שוני מהותי בין תניה ייחודית לתניה מקבילה שרק מוסיפה אפשרות, ולכן הניסוח המדויק חשוב. זהו אחד הסעיפים ששינויו לפני החתימה כמעט אינו עולה כסף, ואחריה הוא כבר בלתי ניתן לשינוי.
מה לבדוק
אתרו בהסכם את סעיף מקום השיפוט ובדקו לאיזה מחוז הוא מפנה. בקשו שהסמכות תהיה לבית המשפט המוסמך במחוז שבו נמצא הנכס, ושהתניה לא תהיה ייחודית.
איפה זה מופיע
בסעיפים האחרונים של החוזה, בפרק כללי או שונות, לרוב שורה או שתיים לפני מקום החתימות.
הטעות הנפוצה
קוראים את הסעיף כניסוח טכני חסר משמעות. הוא קובע לאיזו עיר תיסעו לכל דיון ומי נושא בעלות הזמן והייצוג, ותניה ייחודית שמפנה למחוז אחר מייקרת כל מחלוקת עתידית.
מוכר גם כ: סעיף שיפוט, מקום השיפוט בהסכם, תניית שיפוט ייחודית.
רלוונטי ל: בעלי דירות.
מונחים קשורים
- תנאי מקפח בחוזה אחיד — סעיף בחוזה סטנדרטי שנוסח בידי צד אחד ומעניק לו יתרון בלתי הוגן, שבית משפט מוסמך לבטל או לשנות.
- סמכות עניינית — הכלל שקובע איזו ערכאה מוסמכת לדון בתביעה, לפי סכומה ולפי סוג הזכות שבמחלוקת.
- סעיף בוררות בהסכם התחדשות עירונית — סעיף שמוציא מחלוקות עתידיות מבתי המשפט ומעביר אותן לבורר פרטי, לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
באותה קטגוריה
- אגרת בית משפט והוצאות משפט — העלות הישירה של פתיחת הליך: אגרה שנגזרת מסכום התביעה, ובצדה הסיכון לשאת בהוצאות הצד שכנגד אם תפסידו.
- אחריות אישית של חברי נציגות הדיירים — השאלה אם דייר שמתנדב לשמש בנציגות חשוף אישית לתביעה בשל החלטות שקיבל בשם הבניין.
- אכיפה או פיצויים — שתי דרכי הפעולה מול הפרה: לחייב את הצד המפר להשלים את מה שהתחייב, או לדרוש כסף במקום זה.
- ביטול חוזה בשל הטעיה או מצג שווא — עילת ביטול שאינה נשענת על הפרה אלא על פגם ברגע החתימה: מידע מטעה או העלמת מידע שהיה חובה לגלות.
- ביטול פסק בוררות — הליך בבית המשפט לביטול הכרעת בורר, שמצליח רק בעילות מצומצמות ולא בשל טעות בשיקול הדעת.
- גישור בסכסוך בין דיירים ליזם — הליך רצוני שבו צד שלישי ניטרלי מנסה להביא את הצדדים להסכמה, בלי סמכות להכריע ובלי לחייב אף אחד.
- הוצאה לפועל של פסק דין — ההליך שהופך פסק דין שזכיתם בו לכסף או לפעולה בפועל, ומתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט.
- הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין — הסדר בין הצדדים שבית המשפט או המפקח מאשר, וממנו והלאה ניתן לאכוף אותו כמו כל פסק דין.