ביטול חוזה בשל הטעיה או מצג שווא
קטגוריה: מחלוקות ואכיפה — מה עושים כשמשהו משתבש, ומה הצעד הזול והמהיר לפני שפונים לבית משפט.
עילת ביטול שאינה נשענת על הפרה אלא על פגם ברגע החתימה: מידע מטעה או העלמת מידע שהיה חובה לגלות.
הסבר
חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, מאפשר לבטל חוזה שנכרת עקב הטעיה, ובכלל זה אי-גילוי של עובדות שלפי דין, נוהג או נסיבות היה על הצד השני לגלותן. זו עילה שונה מהפרה: היא מכוונת למה שנאמר או הוסתר לפני החתימה, לא למה שקרה אחריה. הביטול נעשה בהודעה תוך זמן סביר מרגע שנודע על עילת הביטול, ואיחור עלול להיחשב כוויתור. בהתחדשות עירונית הדוגמאות השכיחות הן פערים בין הצגת השטחים במצגת לבין ההסכם, מצג לגבי מצב תכנוני שאינו קיים, או השמטת מידע על שעבודים ועל מגבלות. הקושי המרכזי הוא ראייתי, ולכן משקל התיעוד מהמשא ומתן גבוה.
מה לבדוק
שמרו כל מצגת, שרטוט, סרטון והודעה שקיבלתם לפני החתימה, עם תאריך. דרשו שכל נתון שהוצג לכם, ובעיקר שטחים, מפרט ולוחות זמנים, יופיע במפורש בהסכם או בנספח, ובקשו הצהרה של היזם שהמידע שנמסר לכם מלא ונכון.
איפה זה מופיע
לא בשלב הסכסוך אלא לפניו — בתיקייה שבה שמרתם את מה שקיבלתם לפני החתימה: מצגות, הדמיות, הודעות ווטסאפ ודוא"ל מהיזם ומהמארגן.
הטעות הנפוצה
מניחים שאפשר להעלות טענת הטעיה מתי שרוצים, אחרי שמתברר שהתמורה קטנה מהמובטח. הודעת הביטול חייבת להישלח תוך זמן סביר מרגע גילוי ההטעיה, והמשך התנהלות לפי החוזה עלול להתפרש כוויתור.
מוכר גם כ: הטעיה בחוזה, ביטול חוזה עקב הטעיה, מצג שווא של יזם, פגם בכריתת חוזה.
רלוונטי ל: בעלי דירות.
מונחים קשורים
- הבטחה שלא נכנסה לחוזה — כל מה שנאמר בפגישה, בכנס או בהדמיה ולא נכתב במפרט הטכני ובחוזה — קשה מאוד לאכוף אותו בהמשך.
- פערי שטחים בין המצגת לחוזה — פער בין השטח שהוצג בשיווק לבין השטח שמופיע בתשריט ובנספח החוזי, בדרך כלל בגלל הגדרות שונות של המילה שטח.
- נספח תמורות — הנספח שמפרט מה בדיוק מקבל כל בעל דירה: שטח, חדרים, ממ"ד, מרפסת, חניה, מחסן, קומה ומיקום בבניין.
באותה קטגוריה
- אגרת בית משפט והוצאות משפט — העלות הישירה של פתיחת הליך: אגרה שנגזרת מסכום התביעה, ובצדה הסיכון לשאת בהוצאות הצד שכנגד אם תפסידו.
- אחריות אישית של חברי נציגות הדיירים — השאלה אם דייר שמתנדב לשמש בנציגות חשוף אישית לתביעה בשל החלטות שקיבל בשם הבניין.
- אכיפה או פיצויים — שתי דרכי הפעולה מול הפרה: לחייב את הצד המפר להשלים את מה שהתחייב, או לדרוש כסף במקום זה.
- ביטול פסק בוררות — הליך בבית המשפט לביטול הכרעת בורר, שמצליח רק בעילות מצומצמות ולא בשל טעות בשיקול הדעת.
- גישור בסכסוך בין דיירים ליזם — הליך רצוני שבו צד שלישי ניטרלי מנסה להביא את הצדדים להסכמה, בלי סמכות להכריע ובלי לחייב אף אחד.
- הוצאה לפועל של פסק דין — ההליך שהופך פסק דין שזכיתם בו לכסף או לפעולה בפועל, ומתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט.
- הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין — הסדר בין הצדדים שבית המשפט או המפקח מאשר, וממנו והלאה ניתן לאכוף אותו כמו כל פסק דין.
- הפחתת פיצוי מוסכם — סמכות בית המשפט לקצץ פיצוי מוסכם שנקבע בחוזה, כשאין בינו לבין הנזק הצפוי בעת החתימה יחס סביר.