סמכות עניינית

קטגוריה: מחלוקות ואכיפה — מה עושים כשמשהו משתבש, ומה הצעד הזול והמהיר לפני שפונים לבית משפט.

הכלל שקובע איזו ערכאה מוסמכת לדון בתביעה, לפי סכומה ולפי סוג הזכות שבמחלוקת.

הסבר

לפי סעיף 51 לחוק בתי המשפט, בית משפט השלום דן בתביעות אזרחיות שסכומן אינו עולה על 2.5 מיליון שקלים, וכן בתביעות בעניין חזקה ושימוש במקרקעין, חלוקתם ופירוק שיתוף, ללא תלות בשווי. מעל לסכום זה, וכן בתביעות שאינן ניתנות להערכה כספית, הסמכות היא של בית המשפט המחוזי. בבית משותף חלק ניכר מהסכסוכים בין בעלי דירות מגיע דווקא למפקח על רישום המקרקעין, שלו סמכויות של שופט שלום בסכסוך כזה. הגשה לערכאה הלא נכונה עולה זמן ואגרה, ולעיתים גורמת לאיבוד חודשים יקרים בפרויקט פעיל.

מה לבדוק

לפני הגשה, שאלו את עורך הדין במפורש לאיזו ערכאה מוגש התיק ומדוע, ומה גובה האגרה. אם מדובר בסכסוך פנימי בין בעלי דירות, בררו קודם אם הוא בסמכות המפקח, שם ההליך לרוב זול ומהיר יותר.

איפה זה מופיע

בכותרת כתב התביעה, בשורה שקובעת לאיזו ערכאה הוא מוגש. בפועל, בשיחה עם עורך הדין רגע לפני ההגשה.

הטעות הנפוצה

מניחים שהבחירה בין הערכאות היא החלטה טקטית של עורך הדין. היא נקבעת בדין לפי סכום התביעה וסוג הזכות, ובסכסוך פנימי בין בעלי דירות בבית משותף הכתובת היא לרוב המפקח ולא בית המשפט.

מוכר גם כ: לאיזה בית משפט מגישים, סמכות בית משפט השלום, סמכות בית המשפט המחוזי.

רלוונטי ל: נציגות דיירים.

מונחים קשורים

• המפקח על רישום המקרקעין — גורם שיפוטי במשרד המשפטים שמכריע בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף, כולל תביעות במסלולי חוק החיזוק.
• תניית שיפוט — סעיף שקובע לאיזה בית משפט מוגשת תביעה בין הצדדים, ולעיתים גם באיזו עיר יתנהל ההליך.
• ערעור על פסק דין של המפקח על רישום המקרקעין — פנייה לבית המשפט המחוזי נגד הכרעת המפקח בסכסוך בבית משותף, בתוך המועד שנקבע בתקנות.

באותה קטגוריה

• אגרת בית משפט והוצאות משפט — העלות הישירה של פתיחת הליך: אגרה שנגזרת מסכום התביעה, ובצדה הסיכון לשאת בהוצאות הצד שכנגד אם תפסידו.
• אחריות אישית של חברי נציגות הדיירים — השאלה אם דייר שמתנדב לשמש בנציגות חשוף אישית לתביעה בשל החלטות שקיבל בשם הבניין.
• אכיפה או פיצויים — שתי דרכי הפעולה מול הפרה: לחייב את הצד המפר להשלים את מה שהתחייב, או לדרוש כסף במקום זה.
• ביטול חוזה בשל הטעיה או מצג שווא — עילת ביטול שאינה נשענת על הפרה אלא על פגם ברגע החתימה: מידע מטעה או העלמת מידע שהיה חובה לגלות.
• ביטול פסק בוררות — הליך בבית המשפט לביטול הכרעת בורר, שמצליח רק בעילות מצומצמות ולא בשל טעות בשיקול הדעת.
• גישור בסכסוך בין דיירים ליזם — הליך רצוני שבו צד שלישי ניטרלי מנסה להביא את הצדדים להסכמה, בלי סמכות להכריע ובלי לחייב אף אחד.
• הוצאה לפועל של פסק דין — ההליך שהופך פסק דין שזכיתם בו לכסף או לפעולה בפועל, ומתנהל בלשכת ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט.
• הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין — הסדר בין הצדדים שבית המשפט או המפקח מאשר, וממנו והלאה ניתן לאכוף אותו כמו כל פסק דין.

• כל מונחי המילון